אני סטודנט בבר אילן יוניברסיטי בחוג ל ״בלבלת המונים״, בעצמי אני קורא לזה ככה , והלכתי לשם כדי להפתיע את כולם.
הם חשבו שאלך ללמוד בטכניון, מדעי המחשב, פיזיקה מתמטיקה ופתאום ברחתי לקרקס ויצאתי ללמוד תקשורת. אכזבת הורי, מנהל צוות מהנדסים ברפאל ואמא עם דוקטורט במתמטיקה שימושית. היא התאכזבה שאני לא מנצל את דמי הלימוד חינם לקרובי הסגל, אבל לא אמרה כלום. ברחתי מחיפה, עיר יפה ותחתית כי רציתי לטפס בשרשרת המזון. לא יכולתי יותר להשאר יותר בעיר הפועלים הישנונית הזו להיות מודל הסאחי עם הסנדלים וגרביים בחורף בשבילי הכרמל כדי לבדוק ביוטופ בפרויקט המשלים של הריאלי.
3 שנים ב 8200 גרמו לי להבין שהחיים הם לא 0 ו אחד ולמרות שאני ונוגי חברים מאז כיתה ח׳ ואבא שלה בדיוק מכר את הסטרטאפ שלו, ואמר לי שאמצא רעיון ונעשה ביחד את האקזיט הבא. בחרתי ללמוד תקשורת דווקא בבר אילן.
הבנות באונברסידוס נותנות לי הרגשה שאני גבר. הן רגילות לכל הדוסים הסאחים (הפרועים יותר של הדוסים לומדים באריאל או באר שבע ) שיש שמועה שהם מחפשים לצאת לתרבות רעה אבל עוד יש להם מה ללמוד במיטה.
כל הגברים שם לא לוחצים ידיים לנשים. הם חזקים בפלפולי גמרא ולימודי מורשת אבל לי יש אנגלית פרפקט ממשחקי מחשב ופורנו.
רוב הסטודנטים אצלנו בתואר הן סטודנטיות. וזה הסיבה שבאתי ללמוד פה.
הן מאפשרות לי להרגיש קליל וזורם.
נוגי ואני איבדנו את הבתולים בגיל 16 ביום הולדת שלה זה מה שהיא ביקשה. מאז אנחנו מזדינים כמו שעון שוויצרי כל יום שישי אחרי ארוחת ערב אצל ההורים שלה או שלי. או אחרי פגישה עם חברים מהתיכון, הצבא או האוניברסיטה.
שתי כוסות יין לבן – מיסיונרית או דוגי – בסוף נוגי אומרת שאני מדהים ואני אומר לה שהיא סקסית ןאנחנו נרדמים כפיות עד יום שישי הבא.
אני בן 24 . שכבתי עם בחורה אחת בשתי סוגי תנוחות וכמו שעון שויצרי פעם בשבוע.
את הדוגי גילינו כשהיא באה לבקר אותי בבסיס בטירונות כשנשארתי שישי היא אמרה לי שהיא לא יכולה לותר לי על ימי שישי שלנו, ומה נעשה? אולי נצא לחניון?
לקחתי אותה אל מאחורי עמדת התחמושת. לפני שעתיים ירדתי מממגדל השמירה וסימנתי אותו במשקפת למקרה שאיזו פנטזיה תתגשם לי.
נישקתי אותה. סובבתי אותה. הורדתי לה את הג'ינס.
כופפתי אותה לריש על קובית הבטון שאמרו לנו שהיא נגד טנקים הורדתי את המכנסיים, פיסקתי את הרגליים של נוגי וחדרתי אליה בכוח חזק.
כל שיחות הבנים עם התיאורים שלהם על כל מה שהם עושים ועשו באו לי לראש עכשיו, התאמנתי עליהם במגדל השמירה כשחשבתי על איפה אני יכול לזיין את המכי"ת הכוסית של רובאי 02.
לא שיערתי שזו תהיה נוגי.
והרעיון שלה ללכת לאוטו עכשיו הרים בי זיקפה ונוגי לא הבינה מאיפה זה בא לי. היא התחילה לנהום, ולהאנח וידעתי ששומעים אותנו. שמחתי ששומעים אותנו. הטוסיק הלבן שלה עם החצ'קונים הקטנים.
הריח של הזיעה שלה.
הכוס הורוד
עם החור החום של התחת שלה גרמו לי לגמור חזק.
דחפתי וחדרתי ונדחקתי אליה.
שרירי הירכיים בערו בי כשנוגי השמיעה קולות של סרט פורנו ואז נגחה בקובית הבטון נגד טנקים, ואני, שעוד אמרתי לעצמי, תן פוש קטן, חכה רגע, מרחתי את המצח שלה על הקוביה והאנחה התחלפה ביבבה.
היא קרסה בוכה ואני עמדתי מעליה לבקש סליחה כשהיא מדממת.
עצבנית היא חבטה לי בזין שהתכווץ ונפל.
אידיוט. גם דפקת וגם פצעת וגם לא נתת לי לגמור.
היא התלבשה והתחילה לצחוק, והשאירה אותי שם עם המכנסיים למטה.
.
אחריי שעתיים שלחתי לה לבבות וביקשתי סליחה.
היא כתבה לי שבשר"ם אמרו לה שזה לא זעזוע מוח ושהטירונות של החבר שלה, עושה לה טוב. אבל מאז לא הצלחנו לשחזר את הריגוש.
הייתי הגיבור של הפלוגה, הם שמעו ולא ראו, והדימיון עשה להם את העבודה.
הייתי חייב לצאת מהמדבר הקיומי של אפס ריגוש.
תוכנית הפעולה שלי היתה ללמוד איך להתנהל עם בנות שאני יודע שהן לא מצפות ממני כלום..
אבישג היתה דוסית קולית. היה לי ברור שאני לא יכול להתחיל איתה אולי כי היא הגיעה מהתנחלות באזור תפוח. היא היתה לבושה תמיד עם שרוול הודי חולצות בד רקומה וסנדלים תנ"כיות או נעליי אולסטאר.
קצת כמו הרוחניקיות של חוף געש ולא כמו הדוסיות של בר אילן עם הגרביונים ונעלי הספורט עם החצאית. כשהיא פנתה אליי בסוף שנה שניה כדי שאעזור לה עם תוכנת הסטטיסטיקה לבנות את מודל התשובות למחקר שלה (האפליה של העיתונות בסיקור של המתנחלים וההשפעה של העיתונות האשכנזית על האיבה להתנחלויות המיזרחיות) היתי קצת בהלם. לא רק בגלל הנושא ולא רק בגלל שהיא ידעה במה אני חזק. בגלל העיניים שלה, עיני שקד חומות עם מסקרה שנמשחת לצדדים כמו של יסמין מאלדין. גמגמתי ואמרתי לה "את יודעת שאני שמאלני?" ובדימיון שלי ראיתי את השועל מהסרטים המצויירים ששרודף אחרי הציפור, וחובט לה בראש עם פטיש.
היא הסתכלה עלי בזוית העין ואמרה, "אתה מנסה להתחמק או שאתה אומר שאתה תתן לעבודה שלי קונטרא ואיזון? "
"מממ.. "עניתי בגמגום והרגשתי את הדם שורק לי בתנוכיי האוזניים.
ראיתי אותה מחייכת.
"קשה להשגה הא?"
, די אל תשחק איתי נו. היא אמרה בקול מתפנק. בוא נשב בקפיטריה אחרי ההרצאה על ישראל בתקשורת ואני אראה לך את הנתונים. מבטיחה לתת לך קרדיט. זה שווה נקודה אקדמית, כן? " היא חייכה אליי.
עשיתי לה עם הבוהן לייק ואמרתי בסדר. הלכתי ללהתחבא בשירותיי גברים עד שהאדום יחזור להיות לבן בפנים שלי.
אבישג היתה כיפית. עם ראש פתוח. היא חיפשה זוויות מעניינות למחקר והריצה אלפי סטטיסטיקות לתוך המערכת שבנינו. יצא שבילינו המון זמן ביחד, וככל שבילינו יותר, כבר לא ראיתי בה את היפיפיה המאיימת שהיא היתה .
היא הכירה לי את אבא שלה!
אחד העסקנים בצמרת איו״ש הוא זרק משהו על זה שהיא מדברת על אחד, שמאלני מחיפה, אבל זה לא נורא כי צריך להכיר את האויב.
אני אמרתי לו שזה מה שהמפעיל שלי בשב״ אמר לי לעשות וראיתי את השנייה שבה החיוורון שלו התחלף לצחוק חזק, עם צאפחה ענקית, שהעבירה לי את כתף ימין לצד שמאל.
"מענטש זה נחמד" הוא אמר לאבישג, שנצצו לה העיניים כשאבא שלה אמר את זה..
.
בין הדיבורים על המחקר, מידי פעם התגנבו פרטים עלינו. איפה למדתי.
מי היתה החברה שעזבה אותי לטובת הייטקיסט תל אביבי שפגשה באוניברסיטה.
איך הידרדרתי מלימודי טכנולוגיה לתקשורת.
ולמה היא עדיין לא התחתנה.
קיבלנו אישור להגיש את העבודה יחד.
יחד נקבל את נקודות הסמינריון וכך יצא שכל יום הינו מסיימים את היום בחצות ומתפצלים. היא למגוריי הסטודנטים, ואני לדירה ששכרתי בפרדס כץ.
בערב האחרון לפני ההגשה היא הגיעה לפגישת העימוד של החומר עם תיק טיולים.
ליד מכונת ההדפסה, כשאנחנו מחוררים ומארגנים את הקצוות האחרונות של העבודה שאלתי אותה אם היא נוסעת להודו ומשאירה אותי לבד להגן על התזה.
היא צחקה ״ אני הולכת לעשות כביסה" וצבטה אותי בזרוע.
מההלם של המגע הראשון ביננו, זזתי אחורה והפכתי את כל העמודים.
כל הנירות התערבבו על הרצפה אבל אבישג צחקה בקול "מה קרה ? פעם ראשונה מישהי צובטת אותך? ".
תאסוף את הניירות ובוא איתי למכבסה, נסדר אותם שם.
שוב חזרתי לצבע הבסיסי אדום והלשון נדבקה לי לגרון.
אספתי והלכתי אחריה.
היא מזמינה אותי למכבסה. לראות את הכביסה המלוכלכלת שלה!
אני רק חשבתי איך אבישג הולכת. זזה קדימה כמו סוס עם עיניים קשורות, לא רואה ממטר.
בתוך השמלה שלה דמיינתי את המנהרה שנוצרה, ואת התחת שלה בתוכה. שזז יפה כל כך כשהיא מהדסת לכיוון המכבסה.
במכבסה היה חושך. היא היתה סגורה.
"מה עושים?" לחשתי
"יש לי מפתח" היא ענתה. "יש יתרונות בלהיות יושבת ראש ועדת תיפעול של הסטודנטים".
היא סגרה את הדלת מאחורינו ונעלה בלי להדליק את האור.
"מה עם האור?" שאלתי
"מפחד מהחושך?
לא. פשוט איך נסדר את העבודה בחושך?
"אחר כך נדפיס אותה שוב מהתחלה זה יהיה יותר פשוט[ר5] "
היא נצמדה אל גופי. הרגשתי את לשונה חוקרת את שפתיי ואת ידיה מחבקות את גבי.
מה את עושה?
"מנסה להסביר לך שאתה מדליק אותי ואני רוצה אותך דביל אדום"
הזיקפה כמעט קרעה לי את הגינס
"אבל את דתיה.
אתם נוגעים לפני חתונה?" שאלתי
היא ענתה לי
יש שלוש דרכים לשאת אישה
בהסכמה
בטבעת
ובבעילה.
רוצה להתחתן כאן ועכשיו?
