מאיה וריקי עצרו את האוטו ליד שער ברזל ישן עם ציור של נשר עליו. אנחת רווחה נפלטה מפיה של מאיה. זה המקום אליו רצו להגיע – "יער הנשרים". כמה דקות של נסיעה איטית בשביל הכורכר ולפניהם נפתחה חניה מאולתרת עם מספר מכוניות. אחריה נראה בית אבנים ישן דומה לחווה חקלאית מתקופת הבריטים. מאיה וריקי חנו את רכבן ליד המכוניות האחרות, הוציאו את התיקים מהבגאז' ופסעו בשביל לכיוון האורות שסימנו להן את הכניסה לבית. בעודן מתקרבות, הן שמעו את הקולות של שיחה ערנית שנקטעה מדי פעם בצחוק קולני. כשהתקרבו לאזור המואר, הן מצאו חבורה של שלושה גברים ושתי נשים יושבים ליד שולחן העץ הגדול, שותים תה וממנהלים שיחה קולחת.
"הי! כאן זה סדנת טנטרה?" -פנתה מאיה בהססנות אל החבורה.
"אתן במקום הנכון."- חייך אליהן אחד הגברים. "כנסו פנימה, תירשמו ובואו לשבת אתנו".
הן נכנסו לתוך הבית. אישה בעלת שיער שחור ומטולטל לבושה בבגדים רחבים וצבעוניים פגשה אותן בכניסה וחיבקה חיבוק חם ונעים. "חיכינו לכן"- היא אמרה עם חיוך רך בעודה מחזיקה את היד הקרה של מאיה בידה הגדולה והחמה. "מאיה וריקי? אני רותי" – המשיכה. "בואו תראו את הבית שלכן ליומיים הקרובים". היא הובילו אותן לחלל גדול שרצפתו הייתה מכוסה בשטיח עבה וכריות ישיבה מפוזרות לכל אורכו. ריח משכר של קטורת ווניל מלא את החלל. הן חצו את החלל ועלו במדרגות התלולות לקומה השנייה. מתחת לגג נמוך מעץ השתרע חלל נוסף, מכוסה גם הוא בשטיחים עבים. מזרונים היה מפוזרים שם במקום כירות הישיבה. " כאן כולנו ישנים. הניחו את הדברים שלכן ובואו לאכול. ארוחת הערב כבר מוכנה".
מאיה וריקי שמו את התיקים שלהן ליד המזרונים שהיו נראים להן פנויים וירדו מטה. בפינת החלל בקומה הראשונה הייתה דלת שמאחוריה נשמעו קולות של נקישות מזלגות על צלחות וקולות של אנשים. הן פסעו פנימה. חבורה גדולה של אנשים, גברים ואנשים ישבו ליד השולחן הערוך. מאיה וריקי התיישבו במקומות הפנויים.
" למזוג לך את היין?" – שאל גבר שישב ליד מאיה. "בשמחה"- השיבה מאיה בחיוך. "גיא"- הוא חייך בחזרה.
"עכשיו, כשכולנו יחד, נוכל להתחיל לאכול. בתיאבון!"- אמרה רותי המנחה. כולם החלו לאכול. סלטים, תבשילים ומאפים בשלל צבעים ,ריחות וטעמים. הרבה יין איכותי. ארוחה זו הרגישה למאיה כמו אחת הארוחות הטעימות ביותר שאכלה בחייה. לאחר הארוחה כולם יצאו החוצה והתיישבו עם כוסות של תה צמחים ליד שולחן העץ הארוך. מעל השולחן היה גגון נמוך עטוף בצמח מטפס. נראה היה שהכל מסביב מלא בעצים ופרחים.
" רוצים לשחק משחק קטן?"- שאל בקול רם גיא, השכן של מאיה משולחן האוכל. גבר בשנות הארבעים, גבוה ורזה. "בטח! כן! איזה משחק?"- הגיבו אנשים מסביב לשולחן.
" יש כאן עוגה טעימה מאוד. מי שינצח במשחק, יקבל אותה".
"ספר מה המשחק."
"ספרו באיזה מקום יוצא דופן עשיתם סקס. מי שמקום שלו יהיה הכי מיוחד לפי ההחלטה של כולם – ינצח". לפתע שקט שרר ליד השולחן.
" אני יתחיל" – המשיך גיא. " פעם עשיתי סקס עם בחורה צרפתייה באחד הפרקים של פריז. מי ממשיך?"
"אשמח להמשיך"- אמרה אישה נמוכת קומה ומנומשת שישבה בקצה השני של השולחן. "כשהייתי חיילת, היה לי רומן עם המפקד שלי. היינו עושים סקס במשרד שלו. פעם אחד הוא שכח לנעול את הדלת. אחד הקצינים נכנס בדיוק שירדתי לו. הוא דחף את ראשי מתחת לשולחן וכך נשארתי כשהוא מנהל את השיחה עם הבחור שנכנס למשרדו. מי ממשיך?"
"הזד**נתי במעלית של בניין משרדים רב קומות בתל אביב"- אמר גבר גדול ושרירי שישב מול מאיה.
"הזד**נתי בשירותי המועדון. נעלנו את הדלת. באמצע הסקס, אנשים התחילו לדפוק חזק על הדלת. לא פתחנו כמובן. הם דפקו כל כך חזק שברגע מסוים הדלת נשברה ונפלה עלינו. תארו את המצב: אני עומד עם הגב אל הדלת והז*ן שלי בתוך הבחורה. אנחנו חווים את הרגע ופתאום משהו גדול וכבד נופל עלי מאחור…"
צלצול הפעמון קטע את הצחוק שפרץ מסביב לשולחן. "זמן להתחיל את הסדנה" – אמרה רותי שיצאה מהבית. "אני מבקשת שתכנסו."
אנשים נכנסו לתוך חלל הסדנה המואר בנרות והתיישבו על הכריות במעגל גדול. ריח הקטורת שהתחזק עמד באוויר.
" אני שמחה לברך אתכם משתתפי הסדנה "להבת הטנטרה"! מקווה שתיהנו כאן ביומיים הקרובים שנעביר יחד". קולה של רותי היה נמוך ורך.
"בתרגיל שנעשה עכשיו אני מבקשת שתתחלקו לזוגות ותשבו אחד מול השני במרחק של כחצי מטר בלי לגעת. הביטו בעיניים. תנשמו. נסו להרגיש את האדם שמולכם. עם צלצול הפעמון תחליפו בן או בת הזוג".
בת הזוג הראשונה של מאיה בתרגיל הייתה האישה המנומשת. להביט בעיניה היה מוזר ומביך מעט בהתחלה. עיניה היו חומות וגדולות. כתמי אור קטנים השתקפו בתוכן. מבטה של מאיה ברח לצדדים, אבל היא החזירה אותו לעיניה בת זוגתה לתרגיל. פעמון צלצל ומול מאיה התיישב האיש השרירי שלדבריו עשה סקס במעלית. במשך מספר דקות של התרגיל, מבטו החליק כמה פעמים לתוך מחשוף חולצתה של מאיה. פעמון צלצל שוב וגיא התיישב מול מאיה. הוא חייך אליה חיוך קטן והביט ישר לתוך עיניה. מבטו שידר רוגע וביטחון, סקרנות וחיבה. מאיה לא הרגישה נבוכה יותר. היא גם הסתכלה ישר לתוך עיניו שנראו לה נוצצים בחשיכת החדר. נשימותיה הסתדרו לפתע עם קצב של נשימותיו. כמה דקות חלפו במהרה. פעמון צלצל שוב והסבב המשיך.
כשסיימו את התרגיל, רותי הפעילה מוזיקה קצבית והזמינה כולם לרקוד. אנשים החלו לנוע בחלל החדר. מאיה אהבה לרקוד. אהבה למסור את גופה למוזיקה, להרגיש את עצמה בתוך הקצב ולנוע יחד עם צליליה. היא עצמה את עיניה ורקדה כאילו הייתה לבדה בחלל הבית הישן. פעמון צלצל. רותי עצרה את המוזיקה וביקשה מכולם ללכת לישון. "יש לנו יום ארוך מחר. חשוב שתשנו טוב". מאיה נרדמה תוך מספר שניות על המזרון הדק שהונח יחד עם שאר המזרונים בחלל גדול של הקומה השנייה מתחת לגג הבית.
היא התעוררה מקרני השמש הראשונים שחדרו דרך החלון העגול והקטן מעל ראשה וליטפו את פניה. כשפתחה את עיניה ראתה שכולם עוד ישנים. היא עצמה אותם וניסתה להירדם שוב, אך ללא הצלחה. "יום יפה בחוץ. אקום לרוץ ולראות את האזור"- אמרה לעצמה, התיישבה על מזרון והוציאה מתיקה את הבגדים ונעלי הריצה שלה. מאיה קמה בזהירות כדי לא להעיר אף אחד ופסעה בשקט אל המדרגות כאשר היא מחזיקה את הדברים בידיה. היא לבשה רק גופיה לבנה ותחתונים. בעודה מתקרבת למדרגות, מאיה הרגישה כאילו מישהו מסתכל אליה. היא הסתובבה לאחור. שום דבר לא השתנה בחדר. היא סרקה את החלל עד שעיניה פגשו במבטו של גיא. הוא שכב על המזרון שלו והסתכל אליה, אל שדיה מתחת לגופיה הדקה ועל ישבנה החשוף. עכשיו מבטו היה שונה מאוד מאתמול. אנרגיה עוצמתית ומחשמלת זרמה דרכו. מאיה הסתובבה והחלה לרדת במדרגות. היא התארגנה מהר ויצאה לריצה ארוכה בשדות. במשך כל הריצה היא המשיכה להרגיש על עצמה את מבטו של גיא.
כשמאיה חזרה ל"יער הנשרים" אחרי הריצה, רב משתתפי הסדנה היו כבר ערים. "מאיוש, דאגתי לך"- ריקי פגשה אותה בכניסה לבית. " התעוררתי ולא מצאתי אותך. הבנתי שהלכת לרוץ. לא חשבתי שתעדרי כל כך הרבה זמן".
" גם אני לא חשבתי"- מאיה חייכה. "לא יכולתי להפסיק לרוץ."
"כנסי להתקלח ובואי לאכול אתנו בחוץ"- ריקי חזרה לשבת ליד שולחן העץ. רק עכשיו מאיה שמה לב לאילן, נגה וגיא שישבו שם. "בוקר טוב"- היא חייכה אליהם חיוך מבויש ונכנסה מהר אל הבית. היא עלתה לקומה השנייה לקחת את המגבת, כלי רחצה ובגדים להחלפה. כשחזרה לקומה הראשונה התברר לה שבבית יש שתי מקלחות: מקלחת מסודרת בתוך הבית ומקלחת מאולתרת בחצר צמוד למטבח. ריבוע קטן בנוי מעצים במקום קירות ללא גג עם ברז של מים. תור של שלושה משתתפי הסדנה חיכה מחוץ למקלחת המסודרת ומאיה החליטה לנסות את מזלה במקלחת המאולתרת. לא היה שם איש. היא נכנסה פנימה, התפשטה ופתחה את המים. שמיים כחולים ללא עננים היו מעליה. האוויר היה קר מעט. זרם חם ונעים של מים שטף את גופה. היא סיבנה את עצמה באיטיות. ידה התעכבה מעט על פטמותיה שהזדקרו למגע העדין והמענג.
צליל הפעמון של רותי נשמע בכל הבית. מפגש הבוקר עמד להתחיל. מאיה התלבשה במהרה, יצאה מהמקלחת והתיישבה יחד עם כולם על הכריות באולם הראשי של הבית. ריח הקטורת היה באוויר. קרני השמש חיממו את החלל הגדול עם החלונות הגבוהים.
החלק הראשון של המפגש עסק בהיכרות. המשתתפים הציגו את עצמם וסיפרו בקצרה מה הביא אותם לסדנה. היו שם חמש עשרה גברים ונשים בגילאים שונים שהגיעו ממקומות שונים בארץ, בעלי רקע והשכלה מגוונים. חלקם באו כזוגות וחלקם כבודדים. סקרנות להכיר את עולם הטנטרה הביאו את רובם עד ל"יער הנשרים".
בחלק השני של המפגש, אחרי הפסקת קפה קצרה, רותי דיברה מעט על טנטרה. "קשה להסביר מה זה טנטרה"- היא אמרה בקולה הנמוך. "טנטרה היא דרך חיים"- היא המשיכה. "משמעות המילה טנטרה בסנסקריט היא: "מארג" או "שזירה". עיסוק בטנטרה משפיע את כל חלקי החיינו: חיי האהבה, משפחה ולחברים, יחסים בעבודה, בריאות הגוף והנפש ועוד. טנטרה מלמדת אותנו לחוות את החיים במלוא עוצמתם, להאמין בעצמנו ולחוש את העולם הסובב אותנו ללא המגבלות והמסכות שעטינו על עצמנו. העיסוק במין מהווה חלק משמעותי בטנטרה מכיוון שאם נרצה או לא, אנו עוסקים בו וחושבים עליו במשך זמן ניכר מהיום והלילה."- היא סיימה בחיוך רך את הנאום הקצר שלה. "יש הבדל גדול בין לדבר טנטרה, לבין לחוות אותה. אתמול חוויתם אותה לראשונה כשישבתם אחד מול השני והסתכלתם בעיניים. עכשיו נצא לתרגיל השני שלנו. חלק חשוב ומשמעותי בטנטרה הוא נשימה. התרגיל שלנו עכשיו יתרכז בנשימה ובאנרגיה. קומו על הרגליים והתחילו לנוע באולם."
בהמשך המפגש רותי לימדה את הנשימות הטנטריות. משתתפי הסדנה תרגלו אותן כל אחד לבדו. מאיה חזרה אחרי ההסבר של רותי וניסתה לנשום בדרך הטנטרית. אך ללא הצלחה מרובה. ככל שניסתה יותר, כך הצליחה פחות ופחות. במקום להרגיש איך הנשימה מסתדרת באופן טבעי והאנרגיה מתחילה לזרום במעגלים בכל הגוף, הרגישה שהיא נחנקת ולא מצליחה לנשום כלל. מתוסכלת אחרי ניסיונות רבים, היא התיישבה בפינת האולם והסתכלה בקנאה על אנשים שנראה היה חווים חוויה מיוחדת במינה. ריקי ישבה על הכרית קרוב אליה עם עיניים עצומות. חזה שלה עלה וירד בתנועה הרמונית ואיטית. פניה היו שלוות ורכות. גיא שכב בפינת האולם. עיניו עצומות. פה פתוח מעט. נראה היה שגם הוא שקוע עמוק בתוך החוויה.
צליל עדין של פעמון סיים את התרגיל. רותי שחררה אתם להפסקה: "צאו לסיבוב של שעה במקום. כל אחד עם עצמו. נשמו, הרגישו, חוו! נפגש בעוד שעה לארוחת הצהריים. תיהנו!".
מאיה יצאה מהבית. היא בחרה לצעוד לכיוון ההפוך מזה שרצה בבוקר. שביל קטן יצא מחצר הבית, התפתל בין שיחי החצר ועלה על הגבעה. מלמעלה נפתח לעיניי מאיה נוף מרהיב של פאזל המורכב משדות עצי פרי. ניחוחות הפריחה מילאו את אפה. היא פתחה את ידיה ונשמה עמוק את האוויר המתוק, את זמזומי הדבורים ואת הנוף הצבעוני. אחרי כמה דקות של נשימות עמוקות, מאיה הרגישה פתאום מסוחררת ורעבה. היא ירדה מהגבעה ופסעה על השביל בחזרה לבית.
"מאיה…"- נשמע קול מאחוריה, כשחצתה את השדה של עצי התפוח. היא הסתובבה. גיא ישב מתחת לאחד העצים ועישן סיגריה. "בואי, שבי קצת איתי"- קרא לה. היא התקרבה אליו והתיישבה על הקרקע לידו. קרני השמש שיחקו בין העלים בדממת שעת הבוקר המאוחרת. גיא כיבה את הסיגריה והביט עמוק לתוך הענייה. מאיה הרגישה כאילו משהו בבטנה התהפך באותו הרגע. הוא לקח את כף ידה בידו ומשך אותה אליו. מיד מצאה את עצמה יושבת על ברכיו. גיא העביר את ידו על שערה בעדינות ובאיטיות, המשיך לאורך גבה, מצמיד אותה קרוב אליו. מאיה עצמה את עיניה. לחי שלה נגע בלחי שלו שהרגישה לה חמה ומחוספסת. גופה נצמד לגופו. נשימותיה היו מהירות כמו בריצת ספרינט. נשימותיו של גיא היו עמוקות ואיטיות. ידו הימנית נעצרה במרכז גבה וידו השמאלית אחזה בישבנה. היא החלה נעה קדימה ואחורה בקצב נשימותיו. מרגישה את איברו דרך הבגדים. גיא נע יחד אתה בתנועה מעגלית ואיטית. חום החל לעלות במעלה עמוד השדרה של מאיה. היא הרגישה שנוזלי התשוקה שלה עומדים לפרוץ החוצה. תנועותיהם הלכו וגברו. לרגע קט מאיה חשה כאילו אלפי זיקוקי דינור מתפוצצים בראשה. היא לא שלטה יותר בגופה. היא הפסיקה לנשום לכמה שניות. תנועותיה פסקו וראשה נפל על כתפו.
צליל הפעמון של רותי נשמע מרחוק, קורא להם לארוחת הצהריים. "מאיה"- הוא לחש לאוזנה. "חייבים לחזור". היא קמה על רגליה, וככה גם גיא. מכנסיהם היו רטובים לחלוטין. "נראה לי שנצטרך להחליף בגדים לפני הארוחה"- גיא חייך למאיה בדרך חזרה אל "יער הנשרים".
הם נכנסו אל הבית מהכניסה האחורית, כאשר כל החבורה כבר אכלה (את)ארוחת הצהריים. מאיה וגיא החליפו את בגדיהם והצטרפו לסעודה. מדי פעם הרגישה את מבטו עליה והסמיקה. אחרי ארוחת הצהריים רותי הנחתה מושב של דמיון מודרך שהמשיך לשנת הצהריים ארוכה והתארגנות לארוחת שבת. אחריה תוכנן החלק המרכזי של הסדנה. רותי ביקשה מכולם להתלבש בבגדים לבנים וחגיגיים. מאיה לבשה שמלה לבנה וצמודה עם כתפיות דקות ונעלה נעליים בהירות עם עקב דק וגבוה.
חגיגיים ויפים התאספו משתתפי הסדנה לשולחן השבת. כולם לבשו לבן. השולחן היה עמוס במאכלים מגוונים וטעימים, אך לא כבדים. יין משובח ניצב במרכזו. הארוחה לא הייתה ארוכה. אחרי שעה קלה צליל הפעמון קרא לכולם לעבור לחלל המרכזי של הבית. האולם הגדול היה מואר בנרות קטנים שפוזרו לכל אורכו. ריח הקטורת התערבב בריח הווניל ומילא את האוויר יחד עם צלילי המוזיקה השקטה הרגועה. רותי ביקשה מכולם להתהלך בחדר ולהרגיש את הגוף תוך כדי ההליכה. ברגע אחד היא הורתה לעצור ולהתחלק לקבוצות של ארבעה חמישה אנשים עם אלה שעמדו בקרבתם. היא הסבירה את התרגיל, בו אחד מחברי הקבוצה נעמד במרכז המעגל כששאר חברי הקבוצה מסביבו. הם צריכים ללטפו ולהפשיטו בנועם ובעדינות. מאיה מצאה את עצמה בקבוצה עם גבר ושתי נשים שטרם הכירה. מוזיקה החלה וגבר נעמד במרכז הקבוצה. הוא ביקש להפשיט אותו תוך כדי הליטוף, אך להישאר עם תחתונים. הוא עצם את עיניו והן החלו ללטפו. בתחילת התרגיל מאיה הרגישה מוזר ולא נוח לגעת בגבר שאינה מכירה. היא נעמדה מאחוריו ונגעה בו מעט ובזהירות. אחרי כמה דקות, צלצול הפעמון הודיע להם להתחלף ואחת הנשים נעמדה במרכז המעגל של הקבוצה של מאיה. היא ביקשה להישאר עם תחתונים וחזייה בסיום התרגיל. הם החלו ללטפה ולהפשיטה. מגע של עורה היה רך ועדין. מאיה הרגישה כאילו גלים קטנים של חום נעים בגופה בכל פעם כשהיא נוגעת בגופה של חברתה לקבוצה. היא עברה מעט קדימה, ליטפה את צווארה, את שדיה הגדולים מעל החזייה ואת בטנה הגדולה והרכה. עם צלצול הפעמון הם התחלפו שוב והאישה השנייה נעמדה במרכז המעגל. היא ביקשה להישאר לא להפשיטה במהלך התרגיל. היא הייתה נמוכה ורזה. היא נעה באי נוחות וגופה הקטן רעד מעט. מאיה התקרבה אליה וחיבקה חזק. חברי הקבוצה האחרים הצטרפו אליה לחיבוק קבוצתי ועמדו מחובקים עד שפעמון צלצל שוב. מאיה הייתה האחרונה בקבוצתה. גלי התשוקה עלו אל ראשה. היא הרגישה אמיצה ובטוחה בעצמה. "אני רוצה להישאר ללא בגדים בסיום התרגיל"- אמרה בקול רם לחברי הקבוצה ונכנסה למרכז המעגל. היא עצמה את עיניה והתמסרה למגע ולליטופים של שלושה זוגות של ידיים. הם פתחו לאט את רוכסן שמלתה והורידו מעליה. לאחר מכן פתחו את חזיית הסטרפלס שלבשה והורידו גם אותה. מאיה הרגישה איך ידיים קטנות נוגעות בשדיה בעדינות, ידיים אחרות מלטפות את שערה ומעסות את גבה. גלי התשוקה הלכו וגברו בגופה. היא נעה מעט קדימה ואחורה, מתמסרת למגע המלטף של חבריה. זוג הידיים ירד מהגב אל ישבנה ומשך מטה את תחתוניה. מוזיקה עצרה עם צליל הפעמון של רותי. התרגיל הסתיים. מאיה פתחה באיטיות את עיניה. היא עמדה ערומה בין אנשים שחלקם היו ערומים כמוה וחלקם לבושים.
"מסיבת הריקודים מתחילה עכשיו!"- הכריזה רותי והפעילה חזק את המוזיקה. אנשים החלו לרקוד. מאיה עצמה שוב את עיניה והחלה לנוע עם הקצב.
לפתע הרגישה שמישהו נוגע בכתפה. "מאיה, בואי…". היא הסתובבה מיד. גיא עמד שם מאחוריה. גופו ערום למחצה. כתפיים רחבות. גופו בוהק בלהבות קטנות של עשרות הנרות שהאירו את חשיכת החדר והשתקפו מגופו ובעיניו. "אני רוצה אותך"- הוא לחש לה. מאז שראיתי אותך. לא מפסיק לפנטז אותך." קולו היה נמוך ונשימותיו קצרות. ידו טיפסה מכתפה אל צווארה וליטפה אותו בעדינות. היא השמיטה את ראשה מעט לאחור כאילו נשענה על ידו, מאפשרת לו לגעת בה. "אהיה במקלחת החיצונית. מחכה לך״, לחש לה באוזנה והתרחק לכיוון המטבח. מאיה הביטה בגבו וזרמי תשוקה התרוצצו בכל גופה. מחשבותיה ניתקו ממנה ותחושת לחץ נעימה התפשטה בבטנה התחתונה גרמה לרעידות קטנות. שפתיה נפשקו מעט. פיה התייבש. היא החלה לצעוד אחריו, מפלסת דרך בין הרוקדים, כמו נשאבת על ידי מגנט ענק. מביטה בו כשהו נכנס דרך המטבח לכיוון דלת המקלחת המאולתרת , אותה מקלחת בה התקלחה באותו הבוקר.
"מאיה, לאן את הולכת?" נשמע קולה של ריקי הרוקדת לידה. "בואי לרקוד! אני כל כך שמחה שבאנו לכאן!"- ריקי חיבקה אותה. "אני רק לוקחת משהו לשתות וחוזרת" אמרה לה מאיה וחיבקה אותה בחזרה בעודה לא מסירה מבטה מדלת המקלחת. היא עשתה עוד כמה צעדים מהירים, חצתה את האולם, נכנסה למטבח החשוך ודחפה את דלת המקלחת . גיא עמד שם. הוא ערום לגמרי. ידו מונחת על איברו שהזדקר חזק. הוא הושיט יד חזקה ומשך אותה אליו בתנועה חדה והניח את ידו את הבטן התחתונה שלה ולחץ עליה קלות. אצבעותיו החלו לעסות אותה בתנועות מעגליות בקצב גובר, מאיה עצמה את עיניה, הניחה את ראשה על כתפו והתמסרה לגמרי למגע ידיו.
אגנה נע קדימה ואחורה ללא שליטה. היא הניחה את ידה על איברו שהיה גדול וקשה כמו אבן, הכל נעלם מסביב ורק תחושת חום שהלכה וגברה בגופה עוד ועוד. בטנה החלה להתכווץ מעצמה תחת מגע אצבעותיו. נשימותיה פסקו לרגע גופה הוצף בלהט מגען ומיד נוזליה פרצו החוצה בשטף אדיר. גיא החל לנשום מהר מאוד, גופו נדרך והתקשה. היא החלה להזיז את ידה על איברו, מעלה ומטה. גיא נשען לאחור, איברו זקור בתוך ידה והיא אחזה בו חזק יותר מניעה את ידה מהר יותר, הוא נאנח בקול עמום וזרם של זרע חם נפלט החוצה ונשפך אל ידה ועל בטנה.
הם עמדו מחובקים במקלחת המאולתרת, בחשיכת הלילה הגלילי. לפתע אור חזק הכה בעיניה. " אתם לא רעבים?" נשמעו קולות עליזים מכיוון המטבח, "כן! הגיע הזמן לנשנש משהו" דלת המקרר שנפתח חרקה על צירה.
" אני חייבת להתקלח קודם, יש מישהו במקלחת?" נשמע קולה של ריקי מעבר לדלת המקלחת.
"שניה. בדיוק סיימתי" – ענה גיא.
מאיה הרימה את ראשה אל גיא בשאלה אילמת, הוא הסיט את מבטו הצידה כסימן, מאיה עקבה אחר מבטו ולפתע ראתה דלת נוספת. היא פסעה לכיוונה, הדפה אותה קלות ומצאה את עצמה בגינה שבצדו האחורי של הבית. הדלת נסגרה אחריה.
האוויר הקר צרב את עורה ורגליה היחפות שקעו בדשא הרטוב. ערומה היא עקפה את הבית ונכנסה דרך הדלת הראשית. אנשים רקדו וצחקו בחלל הגדול ובמטבח. דלת למקלחת הפנימית הייתה פתוחה. מאיה נכנסה לתוכה וסגרה את הדלת מאחוריה. ידה הימנית היה עדיין מכוסה בזרע של גיא. במקלחת לקח לה זמן להבין לאיזה צד פותחים את המים החמים. היא סיבבה לימין ולשמואל עד שהרגישה שמים חמים מתחילים לצאת. היא נעמדה מתחת לזרם החם ונתנה למים לשטוף אותה. היא סיבנה היטב את גופה ושוב נעמדה מתחת לזרם הנעים. כשיצאה, התנגבה והתעטפה באחת המגבות הגדולות שהיו שם. היא עלתה במהרה במדרגות אל הקומה השנייה שהייתה ריקה, נשכבה על מזרונה ונרדמה מיד.
היא ישנה שינה עמוקה במשך כל הלילה והתעוררה מאוחר מרעש של אריזות בסביבתה. הסדנה הלכה להסתיים. מאיה ארזה את תיקה וירדה למטה לארוחת הבוקר. בדרכה ראתה שמזרון של גיא ריק ואין תיק לידו. היא לא מצאה אותו ליד שולחן האוכל. אחרי ארוחת הבוקר, משתתפי הסדנה התאספו בחלל המרכזי של הבית לשיחת סיכום. כולם היו שם חוץ מגיא. "אחד ממשתתפי הסדנה נאלץ לעזוב מוקדם בבוקר וביקש שאפרד מכם בשמו"-אמרה רותי בפתיחת דברי הפרידה שלה. להמשך השיחה מאיה לא הקשיבה. כשעלתה למעלה לקחת את תיקה ולבדוק שלא שכחה כלום, היא מצאה מתחת לכרית שלה פתק קטן עם מספר הטלפון ומילים בכתב יד מתחתיו "אשמח אם תתקשרי".
3/2021
