אני יושב פה במוצב ולא יכול להפסיק לחשוב עלייך, אני סוגר פה 30 יום וכנראה גם השבת לא אצליח לצאת. ועוד פעם אני אעביר את יום שישי מול משחק הדמים ואז קאראטה קיד, שתי הקלטות היחידות שיש לנו פה במוצב, ולמרות שראינו אותן 100 פעם, הפעם ה101 תגיע שוב בשישי הקרוב. אני מסתכל מהעמדה הצפונית לעבר רכס עלי טאהר ורואה את הפיטמה של סוגוד וחושב עלייך שד הימני שלך שהפיטמה שלו דומה לקצה ההר, ותמונת שדייך המלאים שאני כלכך אוהב למזמז, עולה לי מול העיניים והופ אני לא בלבנון אלא אצלך בדירה בקירית שמונה. אני יושב פה בודד לבד עם עוד 60 חברה, יש לנו יכולת לכבוש פיתה סורית אימתנית או לפרוץ לתוך יעד מבוצר ולהשמיד אותו בחצי שעה, יש לנו 3 טנקים שזה מחלקה, יש לנו 3 תותחים מתניעים שזה סוללה, ויש לנו מחלקת נ"ט, שיכולה להשמיד כל דבר ברדיוס של 10 קילומטר, מחלקת הנדסה מחלקת סיור ופלוגה רובאית, אנחנו עוצמה מטורפת, כזאת שכל מג"ד מקבל זיקפה ממנה. ולמרות זאת לא נותנים לנו לצאת לשבת הביתה, יש התרעות על חוליה שמסתובבת בשטח. אז אנחנו בעוצר. אנחנו יכולים להשמיד עיר אבל מקורקעים בגלל 4 שיעים שהולכים פה לאיבוד. כולם פה עם עצבים מרוטים, אתמול אמסילי זרק בקבוק קולה על הגג של העמדה הדרומית וזיגדון פתח באש. נתתי להם בראש ואחרי זה ויתרתי להם על המדס הם רצו מספיק במעגלים בתוך המוצב כשזיגדון הבין שאמסילי הוא זה שזרק את הבקבוק.
אני יושב פה להכין את התידרוך היומי אבל במקום זה אני חושב רק עלייך
אני נותן שמות לנקודות התנועה לציר למארב אבל בראש עובר לי תמונות של כפות הרגליים שלך של הקרסוליים שלך, של הברך שלך, איך אני מנשק אותה מרים אותה קלות עובר מתחתיה, מחזיק אותה באויר ומלקק את החלק שמאחורי הברך, אותו חלק שגורם לך להתגלגל מצחוק כשאני עושה את זה. אני מדמיין את עצמי מנשק לאורך פנים הירך שלך, אל עבר הניצן הורוד שבין רגלייך. אני מדמיין את עצמי מנשק עלה כותרת ועוד עלה כותרת מעביר את הלשון ביו שני העלים, מלקק כל קפל ומתענג על הכפתור שמזדקר שם באמצע. אני זוכר איך שמחת לראות אותי כשהגעתי לפני שבוע עם יחידת הבינוי שירדה מהמוצב חזרה לישראל. אני התנדבתי ללכת כמאגיסט של הכוח כדי להגיע לגדר לראות אותך. הגעתי מטונף מלא אבק מזיע כמו חמור ואת היית שם בגדר בחמ"ל. שמעתי אותך כל הדרך בקשר, מבקשת לדעת את מיקומנו, כשהתצפיות לא יכלו לזהות אותנו, והצוות הסתלבט עלי שאת רוצה לדעת מתי נגיע כדי שאני לא אתפוס אצלך בחדר את הסמל של השיריון שיצא לו שם של זיין. אבל לא איכפת היה לי כלום, ידעתי שאני אפגוש אותך עוד מעט. ושכולם ילכו לדודה מרי ויקנו קולה להרטיב את הגרון, אני אשתה את מיצי האהבה שלך. שימותו הקנאים.
והשעתיים האלה נתנו לי כוח לעוד שבועיים במוצב.
די שיגמר כבר השירות הזה
די שנלך לים, שנשב על החוף
שאמרח לך קרם שיזוף על הרגליים לא אוותר על פיסה אחת מכף הרגל עד הראש
אמרח לך על הגב אמרח לך על הבטן
אעשה לך את הכתפיים
אעשה לך מסאז לצואר ואעלה לקרקפת שם אעשה לך נעימים לאורך השיער המתלתל שלך
אנשק את כתפייך וקלות אעביר את הלשון על תנוכיי אוזנייך
אבל עד אז אני יושב פה תחת שמלת הבטון
ובמקום להריח את עורך
אני מריח את הפלוצים של שחר
ןבמקום לנשק את פיך אני מנשק תהילים לפני מארב
ובמקום לשכב בלילה ליד גופך הרך והענוג
אני שוכב ליד מפלצת ברזל סימן אחד
ובמקום ללטף את פטמותייך אני מגרז פטמות של נגמ"ש
ותשוקתי אלייך בוערת
